עמוס התקשר אלי בעקבות חבר שהמליץ, כבר בשיחתנו הראשונה הוא נשמע לחוץ, דרש לדעת כמה זמן כל מפגש, כל כמה זמן ואם אפשר לתאם לשעות ערב מאוחרות יותר, משהו כמו 9 בערב, ואם אפשר גם יותר מאוחר. קבעתי את פגישתנו הראשונה ל 03:8, התפשרנו.
הוא הגיע בזמן, בידו האחת קסדת האופנוע, ובידו השניה הלאפ-טופ. נכנס, הצעתי שתייה, ביקש כוס קפה שחור, חזק ושלוש כפיות סוכר. הבנתי שהוא זקוק למשהו שיחזיק אותו בערנות מלאה.
הוא התיישב מולי כבוחן ותוהה, מה אני כבר יכולה לעשות למענו, שהוא לא ניסה עדיין.
לאחר החלפת מעט אינפורמציה הדדית ביננו, השאלות קלחו:
עמוס בן 93 , נשוי אב לשלשה, בוגר הנדסה וניהול, תואר שני בכלכלה. מנהל מחלקה בת 7 איש.
איך אני יכול לרצות את הבוס שלי?
איך אני כובש את מעמדי בארגון?
כיצד אני בונה לעצמי מוניטין שיזכרו אותי כשדנים בתפקידים בהם אני חפץ?
אני כבר עובד בחברה 9 שנים, הבוס הוא חבר שלי, הלכתי אחריו והוא דאג לסדר לי את הג'וב הזה, אני לא מצטער על כך, הוא בסדר איתי, אבל הוא עסוק ואני עסוק, אנחנו ממעטים להיפגש כחברים, לאחרונה הוא נתן למישהו שהגיע אחריי, את התפקיד שכל כך שאפתי אליו, כששאלתי אותו למה, ענה לי שאני עוד צריך להוכיח את עצמי ולהשתפר, שהבחור ההוא הוכיח הישגים ואני לא נישמע ולא ניראה, מסתגר לי בחדר מופיע רק לישיבות וזהו.
אני עובד שעות מאוחרות, אין לי זמן לעצמי, אני מתמודד עם המון נושאים בו זמנית, גם בפיתוח, גם בשיווק, עונה על אי מיילים, מנהל שיחות, מגיש דוחות לקוח, מנתח תלונות לקוח למחלקת הפיתוח ומנהל שיחות מוטיבציה עם הסוכנים, יושב בישיבות ארוכות ומשעממות שחבל על הזמן, ועוד המון תחומים שנכנסים לי בין לבין.
היה ברור שהחבר הטוב שלו, נתן לו את התשובה, אבל עמוס היה עסוק מדיי בכדי לשמוע ולהבין את אשר נאמר לו.
אמרתי לו – עמוס, אתה לא משווק את עצמך בתוך המערכת, אתה עסוק בלעבוד קשה, אתה עסוק בלרצות את הבוס שלך, בלהיות נאמן לארגון, למוצר למערכת, ושכחת להיות נאמן לעצמך.
ארגון הוא שוק אשר יש לשחק בו על פי כללי השוק החופשי, יש לשווק את עצמך, למצב את עצמך ולדעת מהם צרכי השוק במטרה לזהות ולענות על צרכים אילה.
אחת ממילות הקסם היא YTILIBISIV – יש לוודא שרואים אותך, שומעים אותך, ועליך כל הזמן.
בנינו תכנית עבודה:
· על עמוס היה להפסיק לתת הוראות או רעיונות בעלפה או בטלפון לחברי הצוות או לסוכנים, רוב השיחות עברו להתכתבות באי מיילים עם העתקים לכל מי שאמור היה להיות בשיחה. על המיילים להיות מנוסחים באופן שמאתגר, מפרה ומפעיל אחרים הן רעיונית והן מעשית. זה דרש יותר מאמץ וכובד ראש, דבר שגרם לעמוס יותר סיפוק.
· לפני כל ישיבה, היה על עמוס לבוא עם אג'נדה משלו, אשר מעלה בעיות או רעיונות אשר אמורים להפעיל או לאתגר ולהפרות את הנוכחים בה. אג'נדה זו היה עליו להפיץ לפני הישיבה לכל המשתתפים.
· מלהיות איש בודד העוסק ללא לאות במענה לבעיות של הסוכנים וצוות הפיתוח, על עמוס היה להאציל סמכויות, לתת יותר אמון בצוות, ולהיכנס לתהליכי פתרון רק לאחר שדווח לו כי מוצו דרכי פתרון שונות.
· בכל תהליך משמעותי אשר דרש את שיתופו של הבוס, היה עליו לתאם איתו פגישה בנושא, וזאת לאחר ששלח לו מייל בו הוא מפגין יוזמה ומדווח על התפתחויות ותהליכי התקדמות מורכבים עליהם התגבר ואילה הדורשים את תשומת לב הממונים עליו.
· היה עליו לצאת יותר מחדרו, הן לישיבות חוץ משרדיות עם הסוכנים, בארץ, ולהוסיף עוד נסיעה אחת לפגישות סוכנים בחו"ל.
מיצובו של עמוס עבר ממנהל העסוק בכיבויי שריפות, למנהיגות ומובילות.
שמו צלצל במסדרונות הארגון, לטוב ולרע, היו כאלה שהתלוננו שדרישותיו רבות יותר, ושהסטנדרטים שהוא מציב גבוהים, והיו שחיפשו את קירבתו מאחר והם נהנו מהאופן בו הוא איתגר אותם, הפיל עליהם יותר אחריות, ונתן יד חופשית יותר. על ידי כך גרם להם יותר סיפוק בעבודתם.
הסוכנים נהנו משתף אינפורמציה מסודר יותר על המוצרים, ופתרונות, או תכניות פיתוח מתקדמות אשר הבטיחו להם אופק יותר חיובי ביחס להכנסתם העתידית.
כשעבדנו על הנאמנות שלו לעצמו, גילינו שלמרבה הפלא, התפנה זמן לעמוס, הוא נרשם לחדר כושר בקרבת מקום, ושלש פעמים בשבוע יצא לחדר כושר מתוך אותה נאמנות.
לאחר תקופת מה גם החשש מלהעיד על עצמו באופן חיובי בפני אחרים, הלך ונעלם. תוך זמן קצר, גם אחרים התחילו לספר על השגיו שלו.
מתוך נאמנות לעצמו, עמוס למד כי יש לו זכות לרצות ולבקש את אשר הוא מרגיש שהוא ראוי לו. ואכן, הוא פנה לבוס בבקשה לקבל תפקיד שהתפנה.
לא היה ספק שהוא יקבל אותו, כל מהערכת תמכה בהחלטה זו, וחברו הטוב יכל להרגיש כי העניק לעמוס את התפקיד, לא משום שהוא חברו הטוב, אלא משום שהוא ראוי לתפקיד, ומכבד את המינוי.