שתי שאלות של דילמות אתיות :
שאלה מס. 1. – בואו נניח שאתם מכירים אישה הרה, אם ל- 8 ילדים. 3 מהם חרשים, 2 עיוורים ואחד סובל מפיגור שכלי. אישה זו גם נגועה בסיפיליס. האים הייתם ממליצים לה לבצע הפלה?
שאלה מס. 2. – הגיע הזמן לבחור את מנהיג העולם כולו, הצבעתך היא בעלת המשקל המכריע בבחירות. הנה העובדות ביחס לשלושת המועמדים :
מועמד א. מקושר לפוליטיקאים מושחתים, מתייעץ עם אסטרולוגים, היו לו שתי פילגשים. מעשן בשרשרת ושותה 8-10 מרטיני ביום.
מועמד ב. פוטר מעבודתו פעמיים. ישן עד צהריי היום. עישן אופיום בקולג' ושותה ליטר וויסקי כל לילה.
מועמד ג. מחזיק במדליית כבוד של גיבור מלחמה. צמחוני, שותה בירה לפעמים ומעולם לא קיים יחסים כפולים.
מבין שלושת המועמדים, במי היית בוחר?
חישבו לפני שתגללו למטה לקרוא את התשובות.
שתי שאלות אילה, מייצגות בעיניי את הדילמות האתיות בפניהן אנו ניצבים כל יום לא רק בחיינו המקצועיים, אלא גם בחיינו הפרטיים. הקוד האתי האישי, הוא זה שינחה אותנו ביחס לפרשנות של הקוד האתי המקצועי.
לא ניתן להתעלם מן הכותרות שלפעמים מסנוורות עיניים : " מטופל איים על רופאו ברצח" ידיעות אחרונות 21 ליולי השנה. עורכי דין, פסיכולוגים, שופטים, מצטרפים לרשימה.
מעניין מתי ייחשף סיפור ראשון בו מאמן היה מאויים על ידי מתאמן.
אימון הוא עוד מקצוע אשר עשוי לבודד אותך מול לקוחות בעייתיים, אשר מהווים איום או יותר מכך משבשים את אורח חייך באופן מכוון.
מערכות היחסים שלנו עם לקוחות מתחילות בשיחת טלפון קצרה, הסכם כזה או אחר ויאללהה יוצאים לדרך. כבר בשלב זה הייתי מציעה לעצור ולבחון יותר לעומק את כשירותו של הלקוח הפוטנציאלי לאימון, על אחת כמה וכמה כשלמאמן אין את הכלים הדרושים לבחון ולזהות פתולוגיות.
היום האימון נתפס כעוקף טיפול עמוק, לפעמים זה יכול להיות פתרון, או מלכודת.
הבעיה מתחילה מעצם העובדה שאמנם למדנו אימון, אך לא למדנו לזהות מניפולציות או תכנים פתולוגיים אשר לעיתים הולכים ונכרכים מסביב לצוואר מערכת היחסים האימונית, ועד שאנו מגלים זאת עלול להיות מזיק לשני הצדדים.
ומה קורה ביחסים של מאמן המדריך\ מנחה מאמן, קולגה למקצוע ?
בין מאמן למודרך או קולגה למקצוע, לא מוקפדת הסודיות, מעניין שגם הקוד האתי של המאמנים ושל הפסיכולוגים לא נתנו לכך את הדעת.
עכשיו נשאלת השאלה, מיהו קולגה למקצוע? האים מישהו שעבר קורס של יומיים, או חודשיים? או כמה נדרש מכל אחד במטרה להגדירו כקולגה למקצוע שניתן להיוועץ בו?
מתי הופכים היחסים בין קולגות למקצוע לשוויוניים ? רופאים מול רופאים נהנים משוויוניות, כולם עברו מסלול דומה. פסיכולוגים מול פסיכולוגים נהנים משיוויניות מאותה סיבה, כך גם המשפטנים. מה קורה איתנו? מתי זה אחד מול אחד, יחסי מדריך מודרך, מאמן מול מתאמן?
סעיף מס. 5 בקוד האתי של הפדרציה, מפנה אותנו להתייעצות עם איש מקצוע אחר אשר ייתן את ההערכה אותה אין לנו את הכלים לעשות. במקרה כזה אתה אמור להפנות את הלקוח לטיפול מקצועי מסוג אחר- אז אם אתה מפנה אותו לכלכלן, או טכנולוג זה נפלא, אך מה קורה כשאתה מרמז על המלצה להיוועץ עם פסיכולוג, וכבר חס מלהזכיר פסיכיאטר?
כאן אנו עלולים למצוא את עצמנו בתרחיש מאד לא נעים, בו אנו ממליצים ללקוח לפנות לטיפול אותו הוא ניסה לעקוף בעצם פנייתו אלינו. עליי לציין כי חוויתי חוויה זו והיא לא נעימה.
גם סעיף 26 בקוד האתי של הפדרציה הבינלאומית, מציין כי כאשר נוצר מצב של קונפליקט בין הלקוח למאמן, יש לשתף בזאת את הלקוח, אין צורך לציין כי מרגע זה מערכת היחסים אינה הדדית ועל כן תנאי ההתקשרות משתנים. גם זו סיטואציה שמרגע חשיפתה יוצרת מצב של אין חזור.
אנו עוסקים במקצוע,בו חלק ממלמדיו, מעולם לא למדו אותו, או עסקו בו, אך הקוד האתי הפנימי שלהם מאפשר להם ללמד אותו. לרוב, הם נצמדים בקנאות לקודים אתיים מקצועיים על כל סעיפיהם, ובכך מאמינים כי מפגינים מקצועיות.
ומה בארגונים ? – דילמה אתית מורכבת. בארגונים, אנו מאמנים את הפרט בארגון, מבלי לתת אינפורמציה עליו לממונים ? למי הנאמנות שלנו ? ומה קורה כאשר בסופו של האימון לא רק שהמאומן לא עלה על המסלול המצופה, אלא מחליט לצאת למסע תרמילים של שנתיים במזרח הרחוק? למי שמורה הנאמנות? לאיש אשר שכר את שרותינו, אשר הציב יעד אימוני מוגדר וממתין לתוצאות? ובל נשכח כי הוא גם זה החותם על הוראת התשלום עבור שירותי האימון, או לאיש שאימננו, זה שנתן בנו את אמונו?
על כן, האים יש קשר לאתיקה ולמקצועיות ? מקצועיות היא היכולת שלנו להשתמש בכלים, והידע, המיומנויות ,הניסיון, האינטואיציות, התבונה והיצירתיות שלנו במטרה למקסם את תהליכי קבלת ההחלטות שלנו ותהליכי הובלה להשגת יעדים מקצועיים תוך שמירה על סטנדרטים נאמנים והדדיים בנינו לבין הלקוח. אתיקה מקצועית ואישית הם ההרחבה או הצמצום של הגבולות אשר במסגרתם נבטא את המקצועיות שלנו.
ובכן, נראה לי כי מיציתי את השטח שהוקצה לכתבה, אז אני עוד חייבת לכם תשובות ביחס לשתי הדילמות האתיות אשר הבאתי בתחילת הכתבה.
מועמד א. הוא – פרנקלין ד. רוזבלט
מועמד ב. הוא – ווינסטון צ'רצ'יל
מועמד ג. הוא – אדולף היטלר.
ודרך אגב, אם החלטתם להמליץ על הפלה לגברת ההרה, אזי הרגתם את בטהובן.
בחום, שרה ארבל.